שיקום וחיזוק בטון
במבנים, מאגרי מים, גשרים ועוד
מבנים שיש לחזקם, מבנים שנחלשו בשל עיפות החומר, ניזוקו או נשחקו בשל השימוש בהם, או בלאי בשל שחיקה ו/או סביבת כימיקלים אגרסיבית למיניהם.
בלאי הבטון הנראה לעין בדרך כלל הינו בצורת סדקים קילופים ולפעמים עמוקים עד כדי גילוי הזיון (ברזל) ברמות קורוזיה (חלודה) שונות. לדוגמא: גשרים - מתוך שימוש בהם של נסיעת רכבים במשקלים שונים ובמהירויות שונות, מפעילים לחצים ברמות משתנות, וויברציות לאורך זמן על גבי המסע, הינו גורם שבמרוצות הזמן מחליש את המבנה, ועלול לערער את יציבותו.
מים שמחלחלים אף דרך סדקים נימיים (קטנטנים) ומגיעים לאזור הזיון גורמים להיווצרותה של קורוזיה (קורוזיה=חלודה הינה פועל יוצא של מגע לחות וחמצן בברזל). התפתחות הקורוזיה בברזל מפעילה מתוך שכבת הבטון לחצים אדירים (כ - 400 בר), וגורמת בהתאם לתקופת התפתחותה לסדיקה בבטון \ במבנה עד למצב של קילוף ואף נשירת חלקי בטון מהמבנה.
סיבה נוספת להתפתחותה של קורוזיה היא סביבה כימיקלית. לדוגמה מאגרי מים, מאגרי חירום לכיבוי אש, מאגרי מי שתיה, מתקני טיהור שפכים, מפעלי הטפלה וכ"ו. עם בנויים בשיטה טרומית או קונבנציונאלית.
גם תנועות קרקע עשויות לגרום לסדיקה כזו או אחרת בבטון מה שגורם למעגל הבלאי שהוזכר.
הבטון כשלעצמו כחומר מוצק מורכב בחלקו מחללים קטנטנים של אוויר, כך שבהתאם לצפיפותו הינו בעל רמות ספיגות מסוימת של נוזלים, נוזלים אלו עשויים להכיל סוגים שונים של חומרים תוקפניים לבטון עצמו ולזיון.
למשל מים במאגרי מי שתי והתפלה מכילים כמות מסוימת של כלור. (כמות שמאושרת ע"י משרד הבריאות) כלור הינו כימיקל אגרסיבי ביותר ובמגע עם הבטון והזיון גורם אף הוא לבלאי מהיר של המבנה. בנוסף במתקני תיאור שפכים ישנם גזים וכימיקלים שנפלטים מהבוצה, חודרים ומזיקים אף הם לבטון ובמקרים שהבטון לא קיבל מראש הגנה עוד לפני מגע עם גזים וכימיקלים סביר מאוד שיהיה לשקמו ולהגן עליו בכדי להעריך את חייו וקיים המבנה בשנים רבות.
הדרך הקונבנציונאלית לשיקום בטון
שלב ראשון
יש לזהות ולסמן את האזורים בהם נראים כשלים בבטון, כמו כתמי קורוזיה, סדיקה, קילופים, ברזל גלוי וכד'.
שלב שני
יש להסיר את החלקים הרופפים בבטון ולהגיע לשכבת בטון חזקה ויציבה. ניתן לעשות זאת באמצעות שטיפה בלחץ מים גבוה, ו \ או סיתות האזורים הבעיתיים באמצעות אזמל ופטיש, עד אשר הבטון חזק יציב ולא פריך.
שלב שלישי
זיהוי הברזל הפגוע וחומרת הפגיעה, כלומר עם הקורוזיה מפותחת עד כדי 30% מעובי הברזל ויותר, הזי יש לחתוך את הברזל ולרתך במקומו ברזל חדש. (כמובן שריתוך הברזל נעשה באזור בו הברזל בריא). אם החלודה אינה מפותחת ברמות הנ"ל יש לחשוף את הברזל במלא היקפו כ-1 ס"מ מאחור (בצידו העמוק של הבטון) לשפשף את הברזל ולהסיר את הקורוזיה.
שלב רביעי
כאן מתחיל שלב ה"ריפויי", מריחת הברזל בחומים מעקבים ומונעים התפתחות קורוזיה. ומריחת פריימר מתאים
שלב חמישי
למלא את האזור ממנו הוסר הבטון הרופף בחומר מילוי יעודי שישתלב בצורה הרמונית עם הבטון הקיים, עד שיחזור תוואי הבטון הראשוני.
שלב שישי
סיום במריחת חומרי הגנה על הבטון לפי הצורך בהתאם לדרישות הסביבה מבחינת כימיקלים, תנאי מזג אוויר, שחיקה, איטום וכו'.
1
2
3
4
5
6
